פלפל אדום - ויטמין C ונוגדי חמצון

כלב מייצר ויטמין C בעצמו, בכבד. בן אדם לא מסוגל לזה, ולכן חייב לקבל את הויטמין מהאוכל.

לכאורה, ירק עשיר בויטמין C לא אמור לעניין כלב.

בפועל, הייצור העצמי לא תמיד מספיק.

בשביל הפער הזה יש פלפל אדום.

מה פלפל אדום נותן

בזמן לחץ, מחלה, זקנה או פעילות גופנית מאומצת, הצורך של הגוף בויטמין C עולה מעבר למה שהכבד מספק. ויטמין C משתתף בבניית החלבון שמרכיב עור, גידים, רצועות ודפנות של כלי דם. לחלבון הזה קוראים קולגן.

הויטמין גם עוזר לגוף לקלוט ברזל מהמזון. זה רלוונטי במיוחד במתכון שיש בו איברים פנימיים.

לפי נתוני USDA, ב-100 גרם פלפל אדום יש 127 מ"ג ויטמין C, כמעט פי שלושה מתפוז, ורק 31 קלוריות.

לצד הויטמין יש בפלפל שני חומרי צבע. הראשון הוא החומר שממנו הגוף יכול להפיק ויטמין A, והוא נקרא בטא קרוטן. יש ממנו 3131 מיקרוגרם ב-100 גרם. השני הוא הפיגמנט שנותן לפלפל את הצבע האדום, והוא נקרא ליקופן. שניהם שייכים לקבוצת חומרים שמגנים על התאים מנזק מצטבר, הקבוצה שמוכרת בשם נוגדי חמצון. מחקרים בכלבים הראו שליקופן מהמזון קשור לירידה במדדים של הנזק החמצוני הזה.

מתוק מול חריף

פלפל מתוק ופלפל חריף הם קרובי משפחה. ההבדל ביניהם הוא בעיקר חומר אחד: החומר שיוצר את תחושת החריפות בפה. לחומר הזה קוראים קפסאיצין.

בפלפל חריף יש ממנו הרבה, בריכוז שמגרה את מערכת העיכול של כלבים.

בפלפל מתוק יש ממנו מעט מאוד.

הריכוז הנמוך הזה לא יוצר חריפות, אבל כן מספיק להשפעה נוגדת דלקת קלה. קפסאיצין בכמות כזאת מגביר זרימת דם ועשוי לתמוך בבריאות המפרקים. מבחינת חריפות, פלפל מתוק קרוב יותר למלפפון מאשר לצ'ילי.

במתכונים נכנס אך ורק פלפל מתוק.

כמה פלפל יש בקערה

מעט. פלפל אדום לא נמצא במתכון בתור מקור קלוריות או חלבון. הוא נכנס בכמות קטנה וקבועה, כתוספת שמעשירה את הארוחה בויטמין C ובנוגדי חמצון בלי לשנות את המאזן שלה.

השורה התחתונה

ברוב הימים, הכבד של הכלב מייצר את ויטמין C שהגוף צריך.

בימים של מחלה, מאמץ או זקנה, הפלפל האדום משלים את ההפרש.

מקור: USDA FoodData Central - https://fdc.nal.usda.gov